ז אללי לי, כי הייתי כאספי-קיץ, כעללת בציר; אין-אשכול לאכול, בכורה אותה נפשי: 2 אבד חסיד מן-הארץ, וישר באדם אין; כלם לדמים יארבו, איש את-אחיהו יצודו חרם: 3 על-הרע כפים להיטיב, השר שאל, והשפט בשלום; והגדול, דבר הות נפשו הוא ויעבתוה: 4 טובם כחדק, ישר ממסוכה; יום מצפיך פקדתך באה, עתה תהיה מבוכתם: 5 אל-תאמינו ברע, אל-תבטחו באלוף; משכבת חיקך, שמר פתחי-פיך: 6 כי-בן מנבל אב, בת קמה באמה, כלה בחמתה; איבי איש אנשי ביתו: 7 ואני ביהוה אצפה, אוחילה לאלהי ישעי; ישמעני אלהי: 8 אל-תשמחי איבתי לי, כי נפלתי קמתי; כי-אשב בחשך, יהוה אור לי: ס 9 זעף יהוה אשא, כי חטאתי לו; עד אשר יריב ריבי ועשה משפטי, יוציאני לאור, אראה בצדקתו: 10 ותרא איבתי ותכסה בושה, האמרה אלי, איו יהוה אלהיך; עיני תראינה בה, עתה תהיה למרמס כטיט חוצות: 11 יום לבנות גדריך; יום ההוא ירחק-חק: 12 יום הוא ועדיך יבוא, למני אשור וערי מצור; ולמני מצור ועד-נהר, וים מים והר ההר: 13 והיתה הארץ לשממה על-ישביה; מפרי מעלליהם: ס 14 רעה עמך בשבטך, צאן נחלתך, שכני לבדד, יער בתוך כרמל; ירעו בשן וגלעד כימי עולם: 15 כימי צאתך מארץ מצרים; אראנו נפלאות: 16 יראו גוים ויבשו, מכל גבורתם; ישימו יד על-פה, אזניהם תחרשנה: 17 ילחכו עפר כנחש, כזחלי ארץ, ירגזו ממסגרתיהם; אל-יהוה אלהינו יפחדו, ויראו ממך: 18 מי-אל כמוך, נשא עון ועבר על-פשע, לשארית נחלתו; לא-החזיק לעד אפו, כי-חפץ חסד הוא: 19 ישוב ירחמנו, יכבש עונתינו; ותשליך במצלות ים כל-חטאותם: 20 תתן אמת ליעקב, חסד לאברהם; אשר-נשבעת לאבתינו מימי קדם: