ב ועתה, אליכם המצוה הזאת הכהנים: 2 אם-לא תשמעו ואם-לא תשימו על-לב לתת כבוד לשמי, אמר יהוה צבאות, ושלחתי בכם את-המארה, וארותי את-ברכותיכם; וגם ארותיה, כי אינכם שמים על-לב: 3 הנני גער לכם את-הזרע, וזריתי פרש על-פניכם, פרש חגיכם; ונשא אתכם אליו: 4 וידעתם כי שלחתי אליכם, את המצוה הזאת; להיות בריתי את-לוי, אמר יהוה צבאות: 5 בריתי היתה אתו, החיים והשלום, ואתנם-לו מורא וייראני; ומפני שמי נחת הוא: 6 תורת אמת היתה בפיהו, ועולה לא-נמצא בשפתיו; בשלום ובמישור הלך אתי, ורבים השיב מעון: 7 כי-שפתי כהן ישמרו-דעת, ותורה יבקשו מפיהו; כי מלאך יהוה-צבאות הוא: 8 ואתם סרתם מן-הדרך, הכשלתם רבים בתורה; שחתם ברית הלוי, אמר יהוה צבאות: 9 וגם-אני נתתי אתכם נבזים ושפלים לכל-העם; כפי, אשר אינכם שמרים את-דרכי, ונשאים פנים בתורה: פ
10 הלוא אב אחד לכלנו, הלוא אל אחד בראנו; מדוע, נבגד איש באחיו, לחלל ברית אבתינו: 11 בגדה יהודה, ותועבה נעשתה בישראל ובירושלם; כי חלל יהודה, קדש יהוה אשר אהב, ובעל בת-אל נכר: 12 יכרת יהוה לאיש אשר יעשנה ער וענה, מאהלי יעקב; ומגיש מנחה, ליהוה צבאות: פ
13 וזאת שנית תעשו, כסות דמעה את-מזבח יהוה, בכי ואנקה; מאין עוד, פנות אל-המנחה, ולקחת רצון מידכם: 14 ואמרתם על-מה; על כי-יהוה העיד בינך ובין אשת נעוריך, אשר אתה בגדתה בה, והיא חברתך ואשת בריתך: 15 ולא-אחד עשה, ושאר רוח לו, ומה האחד, מבקש זרע אלהים; ונשמרתם ברוחכם, ובאשת נעוריך אל-יבגד: 16 כי-שנא שלח, אמר יהוה אלהי ישראל, וכסה חמס על-לבושו, אמר יהוה צבאות; ונשמרתם ברוחכם ולא תבגדו: ס 17 הוגעתם יהוה בדבריכם, ואמרתם במה הוגענו; באמרכם, כל-עשה רע טוב בעיני יהוה, ובהם הוא חפץ, או איה אלהי המשפט: