פרק קודם, בראשית, תנ"ך

הפרק הזה מנוקד

בראשית פרק כט

כט וישא יעקב רגליו; וילך ארצה בני-קדם: 2 וירא והנה באר בשדה, והנה-שם שלשה עדרי-צאן רבצים עליה, כי מן-הבאר ההוא, ישקו העדרים; והאבן גדלה על-פי הבאר: 3 ונאספו-שמה כל-העדרים, וגללו את-האבן מעל פי הבאר, והשקו את-הצאן; והשיבו את-האבן על-פי הבאר למקמה: 4 ויאמר להם יעקב, אחי מאין אתם; ויאמרו, מחרן אנחנו: 5 ויאמר להם, הידעתם את-לבן בן-נחור; ויאמרו ידענו: 6 ויאמר להם השלום לו; ויאמרו שלום, והנה רחל בתו, באה עם-הצאן: 7 ויאמר, הן עוד היום גדול, לא-עת האסף המקנה; השקו הצאן ולכו רעו: 8 ויאמרו לא נוכל, עד אשר יאספו כל-העדרים, וגללו את-האבן, מעל פי הבאר; והשקינו הצאן: 9 עודנו מדבר עמם; ורחל באה, עם-הצאן אשר לאביה, כי רעה הוא: 10 ויהי כאשר ראה יעקב את-רחל, בת-לבן אחי אמו, ואת-צאן לבן אחי אמו; ויגש יעקב, ויגל את-האבן מעל פי הבאר, וישק את-צאן לבן אחי אמו: 11 וישק יעקב לרחל; וישא את-קלו ויבך: 12 ויגד יעקב לרחל, כי אחי אביה הוא, וכי בן-רבקה הוא; ותרץ ותגד לאביה: 13 ויהי כשמע לבן את-שמע יעקב בן-אחתו, וירץ לקראתו ויחבק-לו וינשק-לו, ויביאהו אל-ביתו; ויספר ללבן, את כל-הדברים האלה: 14 ויאמר לו לבן, אך עצמי ובשרי אתה; וישב עמו חדש ימים: 15 ויאמר לבן ליעקב, הכי-אחי אתה, ועבדתני חנם; הגידה לי מה-משכרתך: 16 וללבן שתי בנות; שם הגדלה לאה, ושם הקטנה רחל: 17 ועיני לאה רכות; ורחל היתה, יפת-תאר ויפת מראה: 18 ויאהב יעקב את-רחל; ויאמר, אעבדך שבע שנים, ברחל בתך הקטנה: 19 ויאמר לבן, טוב תתי אתה לך, מתתי אתה לאיש אחר; שבה עמדי: 20 ויעבד יעקב ברחל שבע שנים; ויהיו בעיניו כימים אחדים, באהבתו אתה: 21 ויאמר יעקב אל-לבן הבה את-אשתי, כי מלאו ימי; ואבואה אליה: 22 ויאסף לבן את-כל-אנשי המקום ויעש משתה: 23 ויהי בערב, ויקח את-לאה בתו, ויבא אתה אליו; ויבא אליה: 24 ויתן לבן לה, את-זלפה שפחתו; ללאה בתו שפחה: 25 ויהי בבקר, והנה-הוא לאה; ויאמר אל-לבן, מה-זאת עשית לי, הלא ברחל עבדתי עמך, ולמה רמיתני: 26 ויאמר לבן, לא-יעשה כן במקומנו; לתת הצעירה לפני הבכירה: 27 מלא שבע זאת; ונתנה לך גם-את-זאת, בעבדה אשר תעבד עמדי, עוד שבע-שנים אחרות: 28 ויעש יעקב כן, וימלא שבע זאת; ויתן-לו את-רחל בתו לו לאשה: 29 ויתן לבן לרחל בתו, את-בלהה שפחתו; לה לשפחה: 30 ויבא גם אל-רחל, ויאהב גם-את-רחל מלאה; ויעבד עמו, עוד שבע-שנים אחרות: 31 וירא יהוה כי-שנואה לאה, ויפתח את-רחמה; ורחל עקרה: 32 ותהר לאה ותלד בן, ותקרא שמו ראובן; כי אמרה, כי-ראה יהוה בעניי, כי עתה יאהבני אישי: 33 ותהר עוד ותלד בן, ותאמר, כי-שמע יהוה כי-שנואה אנכי, ויתן-לי גם-את-זה; ותקרא שמו שמעון: 34 ותהר עוד ותלד בן, ותאמר, עתה הפעם ילוה אישי אלי, כי-ילדתי לו שלשה בנים; על-כן קרא-שמו לוי: 35 ותהר עוד ותלד בן, ותאמר הפעם אודה את-יהוה, על-כן קראה שמו יהודה; ותעמד מלדת:

פרק הבא, בראשית, תנ"ך